מחידושי החשיבה הגישורית - הכנה לקראת הליך הגישור 

1.9.2016

מחידושי החשיבה הגישורית – הכנה לקראת הליך הגישור(1)

כיום כל אדם הנתון בסכסוך, בין אם באופן אישי ובין באופן מקצועי, בין שהוא מגשר, עורך דין, מנהל או בעל עיסוק רלבנטי אחר, הינו מעורב מן הסתם, בין באופן קבוע ובין באופן מזדמן, בהליך או בהליכי גישור או שהוא מחוייב בפגישה בה יקבל מידע על הליך הגישור, יעשה היכרות עם ההליך, ואם ישתכנע, אף יתואם לו מועד לקיום הגישור. בהתאם לחוק דהיום, בטרם מגיע בעל דין לביהמ"ש הוא יופנה, במרביתם של סוגי הסכסוך,  להליך מהו"ת.

הליך הגישור איננו מושלם ולצער הכל, למרות מאמצי המגשרים רק כ- 50% מהסכסוכים נפתרים בדרך זו, תלוי בסוג הסכסוך. אין זו תוצאה רעה, אבל עוה"ד Bill Eddy(2) סבור, שיש לו רעיון כיצד להגיע לתוצאה טובה יותר.

במסגרת החשיבה כיצד לגרום להליך הגישור להיות אפקטיבי יותר, בעיקר בסכסוכים קשים במיוחד – הוא מציע עריכת הכנה לצדדים, בטרם הכנסם להליך הגישור עצמו. במסגרת ההכנה לגישור, ובכדי למצות את המטרות שלשמן היא נועדה, המגשר המכין – המאמן – חייב לעבוד עם הצד או הצדדים לגישור (בד"כ בנפרד), במיוחד על ארבעה כללים ( או כשירויות במקור – Teaching 4 Key Skills).

כל מגשר, הראוי לתואר הזה, מכיר, בקיא, יודע ושולט בכל כלי הגישור שאומן בהם ושעומדים לרשותו, לעשות בהם שימוש במהלך הגישור  לפי הצורך ובהתאם לנסיבות. מאמר זה אינו מציע להחליף את כלי הגישור הללו וכל מטרתו היא לפתוח ערוץ חשיבה נוסף עבור עמיתי המגשרים, ולהפנות את תשומת ליבם לכלי גישורי נוסף, שלעת מצוא אולי יוכל המגשר לעשות בו שימוש או פשוט יידע על קיומו.

מתי יש לקיים את ההכנה לגישור

את ההכנה לגישור יש לקיים, מספר ימים לפני תחילתו, בהתאם לאופי הסכסוך ולחומרתו. באופן זה כ"א מהצדדים יהיה לו די זמן לתת את דעתו להליך, לנושאים שבהם הוא תודרך, לחשוב על הצעות לפתרון, ולהכין את עצמו מהבחינה הנפשית. אין להקדים מדי בפעולה זו, דבר שעלול להגביר את המתח של הצדדים.

ניתן לקיים את ההכנה בתחילת הליך הגישור, כחלק מהפתיחה, בין בנפרד ובין בישיבה משותפת. המגשר יכול לשלוח לצדדים, יחד עם ההזמנה לגישור ו/או כל חומר אחר שיש להעביר להם, את הכללים, שהוא מצפה שהם יאמצו, ולחזור ולהתיחס אליהם בשלב הפתיחה.

כאשר מדובר בסכסוכים קשים וסבוכים במיוחד, מומלץ, שלצדדים תהיה ההזדמנות לתרגל את הכללים הנדרשים מהם לשם הצלחת הגישור, מספר ימים לפני הגישור. ויתכן שיש לשקול אפילו יותר מהדרכה אחת לפני ההליך עצמו.

מי יערוך את ההדרכה לקראת הגישור?

בסכסוכים רגילים, המגשר עצמו יכול לערוך את התדרוך מספר ימים לפני הגישור או בשלב הפתיחה שלו. גם המגשר הינו איש מקצוע שנפגש עם המגושרים בפעם הראשונה. בדרך כלל המגשר מקיים שיחת חולין קצרה עם המגושרים, בכדי להכירם ובכדי לפוגג מתחים קודם לפתיחה בפועל של הגישור. התדרוך המוקדם יכול שיערך על ידו במסגרת זו, שתנוצל גם על מנת שהוא יבהיר לצדדים את הכללים, שעליהם עוד נעמוד להלן ושיש לנהוג על פיהם.

אם לגישור הופנו עוה"ד ולקוחו, עוה"ד הוא המתאים ביותר לתפקיד בהדרכת לקוחו בדבר הכללים (הכישורים) שלהם הלקוח יזדקק לשם הצלחת הגישור. לעוה"ד יש כבר את הקשר המתאים עם הלקוח והוא מודע לעובדות המקרה ולטיעוניו של הלקוח. תהיה בכך משום תועלת רבה אם יימנע מתח מיותר מהלקוח לקראת הגישור והזדמנות להעמיד אותו על היתרונות ביישוב הסכסוך מחוץ לכתלי ביהמ"ש.

ויכול, שבמקרים מיוחדים, יש מקום לגייס מטפל מקצועי למטלה המדוברת, במיוחד כאשר מדובר בסכסוך ארוך וסבוך, שמעורבים בו רגשות ומתחים. המטפל יכול להפיג מתחים ולראות את הסכסוך מנקודות מבט נוספות.

יתרונו של המטפל המקצועי, יכול להועיל ביותר במקרים, בהם מי מהצדדים הינו בעל אישיות לעומתית עוצמתית –  (High Conflict people – HCPs). אנשים אלו מוגדרים כאנשים, שנכנסים באופן כרוני לעימותים, נותרים בריב זמן רב ומחמירים אותם[3]. התדרוך שיעשה ע"י מטפל מקצועי, יהיה בו כדי למנוע מהמגשר ליפול ברשת התחושות השליליות,ונקודות המבט הקיצוניות של האנשים המוגדרים ככאלה. אנשים בעלי אישיות לעומתית עוצמתית משקיעים אנרגיה רבה בשכנוע אחרים – כולל המגשר עצמו – לראות את הסכסוך מנקודת המבט שלהם בלבד, וככזה, מבחינתם, הוא אחראי לפתור עבורם את הסכסוך עפ"י ראות עיניהם העובדה, ולא חשוב להם כלל, שהמגשר אמור להיות ניטרלי.

ואלה הן ארבע הכשירויות שהמאמן אמור לתדרך את הצדדים לקראת ישיבת הגישור:

1. שליטה ברגשות

סכסוכים בין אנשים, עלולים לעורר רגשות סוערים וכעסים שונים. עם זאת, בידי הצדדים לגישור לשלוט ברגשותיהם, אם תהיה להם הכנה מוקדמת לקראת מה הם הולכים והבנה באשר למה שעלול להביא אותם לידי התפרצות. יש צורך להכין את הצדדים לגישור לקראת תחושות התסכול והרוגז שבוודאי יחוו, בשומעם את את נקודות המבט השונות של הצד השני ביחסולמקור הסכסוך ונסיבותיו. המגושרים יתודרכו להגיב בעת שיונחו בפניהם הצעות מקוממות ובלתי מתקבלות על הדעת בכך שיגישו כנגדן הצעות אלטרנטיביות ללא רוגז מיותר.

יהיה עליהם להפנים שמרבית הסכסוכים נפתרים בהליך של דיבור, הקשבה לזולת, ויצירת פתרונות. לצורך זה הם יתודרכו מראש ויוכנו  לקראת רגעים קשים, מרגיזים ומקוממים שיתהוו במהלך הגישור.

אחת השיטות להדריך מגושר לשלוט ברגשותיו ולהשאר רגוע, היא לגרום לו לשנן משפטים, שיוכל להגות בשעת הגישור בינו לבין עצמו, ושעשויים לעזור לו כאשר רגשותיו וכעסיו גואים, כגון:

* הסדר הגישור שיושג בסופו של דבר – הוא החשוב, ולא הדיבורים המרגיזים הנשמעים עתה.

* לעיתים זה לוקח זמן וצורך איפוק אבל בסופו של דבר ההסדרים - מושגים.

* עם אנשים שכאלה זה עשוי לקחת יותר זמן (במיוחד עם הצד השני מזוהה כבעל אישיות לעומתית

   עוצמתית), אבל בסופו של דבר הסדר הגישור – יושג.

* העובדה שהוא תוקף אותי אישית – תערער רק מי שאין לו שליטה עצמית – ולי יש.

* אני לא צריך להגן על עצמי או להוכיח את עצמי בפניו – כל עוד אני בסדר עם עצמי.

* יכול שלא נסכים באשר למה שאירע בעבר – השגת הסכם לגבי העתיד היא שחשובה.

2. גמישות בחשיבה

חלק עיקרי בהליך הגישור, ולמעשה בכל השיטות ליישוב סכסוכים, הוא להעלות הצעות לפתרון. לכן יהיה זה למועיל להכין מראש הצעות לפתרון ביחס לכל אחת מהסוגיות שעל השולחן, ושאותן יש ליישב או לדון בהן במהלך הגישור. באופן כזה יוכלו הצדדים להימנע ממבוי סתום או מתפיסה של הכל או לא כלום.

חשיבה על מספר אלטרנטיבות תמנע ממגושר את התסכול הנלווה לדחיית ההצעה הראשונה לפתרון שהעלה. באופן זה גם ימנע מצב של תקיעות כאשר הצעה אחת נדחתה. המגושר יתודרך מראש, שכל מהמורה שבין הצדדים, שמקורה בהתרחשויות בעבר, עשויה להיות נושא לפתרון עתידי.

לפיכך, במסגרת התדריך יונחה המגושר לרשום לפחות שתי הצעות לכל סוגיה, ולתת את הדעת איך לקדם את הגישור בכל מקרה בו איזו מהן מתקבלת.

התדרוך המוקדם יכלול גם היערכות לתגובה של כל צד להצעה לפתרון שתוגש לו. יש להצטמצם ב"כן" או "לא" או ב "אחשוב על כך". תגובות אלה נועדו למנוע התפתחות של ויכוח על ההצעה, במקום להתרכז במטרה העיקרית, שהיא השגת ההסדר הכולל. מובן, שאין להימנע מלשאול שאלות , לחקור ולהבין כל הצעה שהוגשה, ולבחון כיצד קבלת ההצעה תשתלב בפתרון הכולל. בד בבד יש להימנע מלתקוף הצעה שאיננה נראית –"איזו מן הצעה זו?" או "ההצעה שלך מגוחכת". כאשר מוגשת הצעה שאיננה מקובלת, יש להדריך את הצד לגישור להקשיב ראשית היטב לנאמר וכאשר הוא בטוח שהוא הבין אותה לאשורה יוכל  להגיב ב "לזה לא אוכל להסכים", ולנסות להעלות הצעה נגדית.

3. התנהגות מתונה

הגישור הינו הליך מובנה, שמטרתו לעזור לאנשים לחשוב על פתרונות הגיוניים לסכסוכים, גם כאשר הם כועסים. לפיכך, יש לאמץ מספר כללי יסוד, שעליהם הצדדים לגישור צריכים להקפיד ורבה התועלת אם נותנים את הדעת מראש ומפנימים אותם בכדי לנהוג על פיהם, ובכלל זה-

א. הימנעות מלהפריע לצד השני בעת שהוא מדבר, מוטב להקשיב למה שהוא אומר. רצוי לערוך לעצמך רשימת הערות ורעיונות שעולים בראשך תוך כדי דיבורו ותוכל להעלות אותם בזמן מתאים.

ב. התייחסות לנוכחים בכבוד. יש להימנע מהערות מעליבות ומלהיטות, הרמת קול או הטחת האשמות. התנהגות שכזו, תדחוק את הצד השני לעמדת מגננה או לתקיפה נגדית. על המגושר להבין שאנו חותרים לכך, שכל הנוכחים בחדר הגישור ישארו רגועים והגיוניים בכדי שניתן יהיה להתמקד בפתרון הבעיות שעל הפרק. אשר על כן, כיבודו של האחר יהיה בו לא רק כדי לתרום להשגת הסכם, אלא גם ליכולת לשמר אותו בר קיימא גם בעתיד.

ג. השתמש בדיבור "אני".דיבור זה משתמש במשפטים כגון "אני מרגיש", "אני מעדיף" או אין לי מושג. הימנע מ"אתה". משפטים הכוללים "אתה" נוטים לעורר התגוננות אצל הצד השני ויקשו על השגת ההסכם.

הסתפק במשפטי "אני", שיעבירו את המסר של נקודת ההשקפה שלך, תוך הימנעות מקביעת הנחות או ביקורת על נקודת מבטו של הצד השני. זכור – כל המטרה של הגישור הינה השגת הסדר ולא שינוי בדרך חשיבתו של האחר או שכנועו בנכונות השקפתך שלך, דבר, שקרוב לוודאי לא יתרחש בשום מקרה.

ד. במידת הצורך אל תהסס לבקש הפסקה בדיונים ואל תקום ותצא באופן פתאומי סתם כך, באופן שכל הנוכחים יוכלו לחדול מהעיסוק למספר דקות. יש לזכור שהגישור הינו הליך גמיש יותר מההתדיינות בביהמ"ש או בבוררות. בקשת הפסקה תתקבל בעין יפה, בעוד שיציאה פתאומית תעורר רוגז גם אם כל מטרתה היא לתת לצד לגישור את ההזדמנות להירגע.

אין גם כל קושי לבקש הפסקה בכדי להתייעץ עם עו"ד, חבר או כל יועץ אחר לפני קבלת החלטות. ההפסקה יכולה להיות לכמה דקות או אף לכמה ימים או יותר מכך. באופן רגיל, מגשרים אינם לוחצים על שום צד לקבל החלטות מיד עם הגשת ההצעות לפתרון.

4. בדיקה עצמית

במסגרת ההדרכה לקראת הגישור, הצדדים לגישור יתודרכו גם לבדוק את עצמם מדי פעם במהלך הגישור אם הם מקיימים את הכללים שתדורכו לגביהם, גם בשעה שנידונים נושאים מעוררי מחלוקת.

המגשר עצמו יעזור למגושרים להישאר רגועים, לנתח את ההצעות לפתרון שעלו ולספק מידעי רקע. אם כל מגושר יאמץ את כללי ההתנהגות הללו, שהתדריך המוקדם המוצע יעביר להם,יש להניח שיגדלו מאוד סיכויי הצלחת הגישור.

יש מי שמציע שהמאמן יתרגל, במסגרת התדרוך המוקדם, יחד עם הצד לגישור את הכללים (או הכשירויות) הללו באמצעות משחק חילופי תפקידים, כאשר הצד לגישור ממלא את תפקידו של הצד השני בויכוח והמאמן את המתודרך בעצמו.

מגושרים מעידים שמשחק חילופי התפקידים הועיל להם, ושההכנה והדיבור בינם לבין עצמם העניקה להם תיעול לתחושות, שברגיל גרמו להם לכעסים רבים. בתום התדרוך יש לבקש מהמגושר או המגושרת לסכם בקצרה את אשר למדו. הדבר יעזור להם לזכור את אשר אומנו בו ויחזק את אמונם בכלים שזה עתה רכשו.

 1. Pre-Mediation Coaching: 4 Skills for Your Mediation Clients

© 2012 by Bill Eddy, LCSW, Esq. http://highconflictinstitute.com/articles/mediation-a-negotiation-articles/78-hci-articles/published-articles/136-pre-mediation-coaching

2. Bill Eddy is a lawyer, therapist and family mediator. He has been a mediator for over 30 years, starting out as a volunteer community mediator, then becoming a lawyer-mediator focused on family disputes. He is the Senior Family Mediator at the National Conflict Resolution Center in San Diego, CA and he is a founding board member of the Academy of Professional Family Mediators. He is the author of several books, including: High Conflict People in Legal Disputes; It’s All YOUR Fault! (12 Tips for Managing People Who Blame Others for Everything); and BIFF (Quick Responses to High Conflict People), all published by HCI Press/Unhooked Books. He is also the President of High Conflict Institute, which provides speakers and trainers worldwide on managing high conflict people in a wide range of legal, workplace, healthcare, neighborhood and other disputes. www.HighConflictInstitute.com.

 3. High Conflict Peaple –HCP-הינם אנשים בעלי נטייה גבוהה לסכסוך. לאנשים המאובחנים כ HCP יש דפוס התנהגות המגביר את הקונפליקט ולא מכוון לפתור אותו. נושא הסכסוך הופך לשולי ואותו אדם הופך לבעיה עצמה. תגובה לא נכונה אליהם רק מחריפה את המצב.

אפרת אלמוג תאר שני במנהל עסקים מאוניברסיטה poly -NYU בניו יורק, דוקטורנטית בנושא גישור וגירושין, המח' לניהול מו"מ ויישוב סכסוכים, אונ' בר אילן. אפרת – גישור מא' ועד ת', הכנס השישי יולי, ירושלים